ב . טעמי המצוות לעתים רחוקות בלבד עסק רש " י בסוגיית טעמי המצוות , נושא שכיח בפירושיהם של חכמי ספרד מימי הביניים ורוב מפרשי המקרא שפעלו בצרפת אחריו . אף על פי כן תהיה זו טעות להניח שסוגיית טעמי המצוות לא העסיקה אותו . אמנם הוא לא עסק בחיפוש טעמים מפורטים על מהותן ותכליתן של מצוות מסוימות בהתאם לאופיין , אך התייחס כמה פעמים לתפיסה בסיסית , שלפיה המצוות ניתנו לעם ישראל בשל מעלתו הגדולה וכי תכליתן היא להגדיל את הקדושה של עם ישראל ואת זיקתו אל הקב '' ה . במיוחד אמורים הדברים באותן מצוות המעוררות לכאורה תמיהה , אלה שטעמן אינו ברור ואשר אומות העולם מביעות עליהן פליאה . כך , למשל , בפירוש הפסוק "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ " ( ויקרא , יא : ( 2 כתב רש " י : "זאת החיה - לשון חיים , לפי שישראל דבוקים במקום וראויין להיות חיים , לפיכך הבדילם מן הטומאה וגזר עליהם מצות , ולאומות העולם לא אסר כלום . " בדומה פירש על פי המכילתא את הפסוק "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו " ( שמות , כב : : ( 30 "אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות הרי אתם שלי , ואם לאו אינכם שלי . " הוא חזר ב...
אל הספר