שמעון אפלנאום המצב האגררי לאחר חורבן בית שני ידוע כי אס ^ סיאנוס ריכז ביבנה ובלוד מספר נכבדים יהודים משתפי פעולה ויהודים שעברו אל המחנה הרומי לפני תום המלחמה . אך באשר ליהודה בכללה , יוספוס מציין במפורש . שהקיסר שמר לעצמו את ה ' 7 « 0 « ' בלי להקים בו ערים , ועם זאת ' naoav yfjv anodooOai zcbv 'IouSaicov ' xeXeucov ( למכור (?) את כל השטח היהודי . ( ההסבר המתקבל על הדעת לקביעה זו , הנראית לכאורה פרדוקסאלית , הוא כפי שראה שירר , 'dnodoaOaw פירושה היה לא מכירה כללית של האדמות שהופקעו אלא החכרתן . הסבר כזה עולה לפחות בקנה אחד עם מדיניותו של אספסיאנוס ביחס לאדמות הקיסרות באפריקה ועם נטייתו להחזיק באחוזות הקיסריות ולפתחן , כפי שבאה לידי ביטוי בהחזרת n subseciva ובשקידתו על החזרת אדמות המדינה בקירינאיקה ובמקומות אחרים . השאלה היא : למה היתה הכוונה i ' xcbpa' 2 אפשר לקבל את מסקנתו של מומיליאנו , שלאור השוני ביחסה של רומי ליסודות שונים בקרב האוכלוסיה היהודית הכבושה , שחלקים ממנה המשיכו להחזיק באדמותיהם או זכו בנחלות חדשות , יש להניח שהפקעת האדמות הצטמצמה לאותם מקומות שבהם נטלו בעלי האדמות חלק...
אל הספר