אהרן אופנהיימר מרד בר כוכבא — ייחודו ומחקרו מרד בר כוכבא , שאירע בשנים 135-132 לספירה , הוא הניסיון הרציני האחרון להחויר את העצמאות של עם ישראל בארצו , עד להקמתה של מדינת ישראל . המרד מתאפין באחדותו של העם ובהתלכדותו סביב הנהגתו של בר כוכבא , בניגוד למלחמות האחים ולמאבקים על ההנהגה שציינו את המרידות הקודמות שאירעו בימי הבית השני . כתוצאה מכך היה זה מרד רב עוצמה מבחינת מספר משתתפיו וכוחם , ועל מנת לדכאו נאלצו הרומאים להביא לארץ יחידות משמונה עד תשעה לגיונות ויחידות עזר רבות , שקובצו מרחבי האימפריה , ואת גדול מצביאיהם : יוליוס סוורוס , נציב בריטניה , ולא עוד אלא שככל הנראה שימש הדריאנוס הקיסר עצמו במשך זמן מה בתור מפקד של כוחות רומא . אף תוצאותיו של מרד זה היו קשות יותר משל קודמיו , לא רק מבחינת מספר ההרוגים , הפצועים והשבויים שנמכרו לעבדות , אלא גם בשל גזרות השמד וקידוש השם שבאו בעקבותיו , ובשל המשבר הכלכלי העמוק , תוך הידלדלות יישובית של יהודה והעתקת המרכז לגליל , ותנועה חזקה של ירידה מארץ ישראל לתפוצות . למרות העובדות הנזכרות קופח מרד זה בידי המחקר ההיסטורי , ורק בשנים האחרונות קיבל ה...
אל הספר