מעמד הפרובינקיה יודיאה ונציביה הרומית היוליו קלאודית מאת מנחם שטרן למשטר הרומי בארץ-ישראל י י פני סיפוחה המלא לקיסרות הרומית היו שלבים שונים . שלטון בניו של הורדוס היה השלב האחרון לפני כינונה של הפרובינקיה הרומית יודיאה . סילוקו של ארכילאוס מכהונתו כאתנארך של יהודה , שומרון ואדום ( שנת 6 לסה"נ ) פתח פרק חדש ביחסים בין ארץ-ישראל היהודית והקיסרות הרומית . נוצרו מסגרותשלטון חדשות , שקבעו את מצבה המדיני של מרבית האוכלוסייה היהודית עד המרד הגדול והביאו להכללתה בתחומה של פרובינקיה רומית , שבראשה עמד נציב רומי ממעמד הפרשים . רק במשך שנים מועטות חלה ה & סקה ברציפותו של המשטר הזה , עת נתאחדה ארץ-ישראל כולה תחת שלטונו של אגריפס הראשון . ברם , עד לשנת 39 לסה"נ סרו הריכוזים היהודיים הגדולים שבגליל ובעבר הירדן המזרחי ( חבל הפיריאה ) למרותו של הטיטרארך הורדוס אנטיפס . בתקופה זו , הידועה כתקופת הנציבים הראשונים , שניים מן המרכיבים העיקריים של האוכלוסייה היהודית בארץ לא היו אפוא בתחום שלטונה הישיר של רומא . 1
אל הספר