שורשי אנטישמיות בעת־החדשה מאת שמואל אטינגר

שורשי אנטישמיות בעת החדשה מאת שמואל אטינגר האנטישמיות המודרנית היא גלגולה החדש של שנאת היהודים שנודעה בגילוייה הספרותיים והחברתיים עוד בתקופות קדומות , ביטויים מפורשים של שנאת היהדות והיהודים מצויים משעה שבא העם היהודי במגע עם העולם ההלניסטי , כלומר מן המאה השלישית לפני הספירה . מאז התמידה שנאה זו — שפעם בפעם הביאה לרדיפות ורציחות — במשך כל תולדותיו של העם היהודי , אם כי תמורות רבות חלו במקום מושבם של היהודים , וכן באורח החיים וברמת התרבות של היהודים ושל העמים סביבם . למרות ההתמד של תופעת השנאה ליהודים דורות רבים יש סימני ייחוד לאנטישמיות המודרנית , זו שהחלה להתפשט בקרב עמי אירופה כאידיאולוגיה ובתנועה מדינית וחברתית בשנות השבעים והשמונים למאה התשע עשרה . הבולט שבהם הוא המקום הרב שתופסת האנטישמיות בתיי העמים בזמן החדש . גם בעולם העתיק נכתבו כתבי פלסתר ארסיים נגד היהדות והיהודים . בימי הביניים נעשו שנאת היהודים ומצגת דיכונם עקרון יסוד בכנסייה הנוצרית השלטת ובסיס להגדרת מעמדם החוקי של האודים מצד המדינות . היו תקופות של רדיפות אכזריית ואף של השמדת קהילות יהודיות שלימות . אבל אפילו בימים הה...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי