לבחינת השוני ביחס של הספרדים ושל האשכנזים לאמנות חזותית בא"י בשלהי התקופה העות ' מאנית מאת שלום צור מבוא במשך התקופה הארוכה שכד , התפתח והתגבש עולם הדימויים הויוואליים בקרב הקהילות היהודיות במזרח ובמערב היתה האמנות היהודית אמנות של מיעוט , אשר גורמים תרבותיים , פנימיים וחיצוניים , השפיעו על דרכי עיצובה ודמותה . שלא כאמנות של עמים אחרים , אין אפשרות לדון באמנות היהודית כביצירה לאומית בעלת קווי הכר מוגדרים וברורים , אך ניתן לדון כסגנון ובאיקונוגראפיה שאפיינו את האמנות בקהילה מסויימת כזמן נתון , בעיה זו מתחדדת ומקבלת הבט מיוחד , בדיוננו באמנות בהקשר של הישוב היהודי בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה הי"ט ובראשית המאה העשרים . כיוון שזו היתה קהילה לא הומוגנית מבחינת המוצא של חבריה וחסרה התפתחות רצופה לאורך זמן במקום גיאוגרפי אחד , הרי בחינת מעמדה של האמנות הויזואלית בחיי העדות השונות בארץ קשה שבעתיים . בירושלים ובערי הקודש צפת , טבריה וחברון חיו אלה לצר אלה יוצאי ארצות שונות שהביאו עימם מנהגים מיוחדים ומסורות שונות הקשורות לתחום הויזואלי . - כמה בעיות ניצבות בפנינו . בראש וראשונה האם וכיצד ...
אל הספר