' יישובישן ' ו' יישוב חדש — ' הדימוי והמציאות ישראלברטל קבוצות הנהגה וכלל החברה המושגים 'יישוב ישן' ו'יישוב חדש' חדרו להיסטוריוגראפיה מהגדרות , שהיו מקובלות ושכיחות בפולמוס האידיאולוגי החברתי שניטש בעולם היהודי סביב יישובה של ארץ ישראל מאז שלהי המאה הי"ט . אלו ביטויים ערכיים בעלי מטען אסוציאטיבי , ששורשיו נעוצים בפולמוס רעיוני חברתי — והם עשליים להתאים לקבוצות הנהגה בעלות תודעה מגובשת . כך , למשל , ניתן לומר , כי 'יישוב ישן' מובהק היה גרעין העולים החסידים משלהי המאה הי"ח , וכמותו היו גרעיני העלייה של תלמידי הגר"א משנת תקס"ח ואילך , מייסדי העדה הפרוסית בצפת ובירושלים ' .- יישוב חדש' מובהק ניתן לראות בקבוצה הקטנה 1 הן בכתיבתם של נציגי 'חיבת ציון' והן בזו של נציגי היישוב החרדי בירושלים בשנות התשעים למאה הי"ט הוגדר ה'יישוב החדש' על פי מטרותיו האידיאולוגיות , ותחילתו זוהתה עם ראשית העלייה הראשונה . למשל : 'התקוות אשר קוו חובבי ציון אל הישוב בארץ ישראל היו : תקון מעמד ישראל החמרי , על ידי יצירת מפלגת אכרים החיים על אדמתם , ההסרה בישראל ואשר תהיה למופת לכל העם בחייה הטבעיים הפשוטים והבטוחים ...
אל הספר