האורתודוקסיה כתגובה ליציאה מן הגיטו ולתנועת הרפורמה מאתי עקב כ"ץ הכינוי 'אורתודוקסי' למי שדבק בעיקרי הדת היהודית , פולחנה ומנהגיה , לקוח מאוצר המלים הנוצרי . וכשם שבמקורו הנוצרי אין טעם להשתמש בו אלא תוך עימות לניגודו , היינו ההטרודוקסי , כן גם בהקשר היהודי , ואין השימוש בו מוצדק אלא אם כן העמדה האורתודוקסית מופיעה כשלילה של סטיית הסוטים ממנה , כגון השבתאים והפרנקיסטים במאות הי"ז-הי"ח . אלה היו בשעתם מיעוט קטן בציבור היהודי הכללי , והיה צורך בכינוי המייחד אותם כיחידה סוציאלית נפרדת . ואכן הם נקראו בשם 'המאמינים' בפי עצמם ובשם כת השבתאים או ביטויים דומים בפי מתנגדיהם . הציבור היהודי הכללי לא הוחל עליו בשעתו שם או תואר מיוחד , אבל בפי ההיסטוריונים הוא מכונה לעתים אורתודוקסי על שום עמדתו . ואילו השם המופשט אורתודוקסיה עתיד היה לחול על נאמני המסורת רק לאחר שהפכו למיעוט או שחששו להפוך למיעוט , בעקבות תהליכי החילון , שהתפתחו גם בחסות אידיאולוגיה משכילית , רפורמית , ציונית או סוציאליסטית . לדבקים במסורת היה מקום לחשוש שהם יהפכו למיעוט גם במקום שבו היו עדיין רוב , בשל השינוי שחל במעמד הפוליטי ...
אל הספר