יצחק אייכל - ה'יזם' של תנועת ההשכלה בגרמניה מאת שמואל פיינר דמותו של המורה הגדול משה מנדלסון מאפילה כמעט לחלוטין על פרק 'השכלת ברלין' בהיסטוריה החברתית התרבותית של יהודי גרמניה במחצית השנייה של המאה הי"ח . פעילותם החינוכית והתעמולתית ויצירתם הפובליציסטית והספרותית של 'המאספים' ו'המבארים' נמדדת לא במעט לאור זיקתם למשנתו של מנדלםון והענותם לאתגרים המרומזים בה , ופחות מתוך עיון פרטני בחבורת המשכילים לעצמה . גם לגבי התקופה שלאחר מותו של מנדלסון , בשנת , 1786 ממשיך המחקר ההיסטורי ודן בעיקר בשאלת יחסם של 'התלמידים' למורשתו : האם הם ממשיכים או מורדים ? מפרשים אותנטיים או ממשיכים סלקטיביים בלבד ? גישה זו העמידה משכילים כווייזל , אייכל , וולפסון , ברי"ל , הומברג , סטנוב ואולי אף דוד פרידלנדר , במקום מישני , יחסית לביטויה המהותי והדומינאנטי של 'השכלת ברלין' המתגלם במנדלסון . אמנם במהלך שנות השבעים והשמונים שימשה 'חצרו' של מנדלסון בברלין כמוקד החשוב והראשון במעלה לליכוד חברתי , לביטחון עצמי וליוזמות השכלה שונות של משכילי גרמניה , ומרכז המשיכה למשכילים הצעירים מחוצה לה , שעלו לרגל ל'מקדש ההשכלה' ב...
אל הספר