החסידות ועסקי החכירות * מאת חנא שמרוק א חזקת היישוב והרם היישוב , הם ומגמותיהם , היו קבועים ומעוצבים על ידי דורות בעלי מגמה עירונית מובהקת . הם נרשמו בתקנות הקהילות והארצות של פולין ליטא ווועדיהן 3 , לא כן הדבר בשטח החכירות של נכסי האצילים בפולין ליטא . עם עליית משקלן של חכירות נכסי האצילים בכלכלה היהודית בפולין ובליטא ניסו הוועדים להסדיר את התחרות גם בענף כלכלי זה על ידי 'דין חזקה' . אולם אף בתקופת זוהרו של הוועד הליטאי לא נקבעו בדיני החזקה תקנות מפורשות וברורות 1 * פרק מקוצר מתוך עבודת גמר שנעשתה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בהדרכתו של פרופ' ישראל היילפרין בשנת תשט"ו . פרק אחר מתוך אותה עבודה : משמעותה החברתית של השחיטה החסידית , פורסם בציון , כ ( תשט"ו , ( עמ' . 72—47 1 על חזקת היישוב השווה מרדכי סימיאטיצקי , חזקת הקהילה בפולין , המשפט העברי , כרך ה ( תרצ"ז , ( עמ' . 253—199 מלבד חרם היישוב ( שעיקר חשיבותו היה כמגן האינטרסים הכלכליים של יחידים המשתייכים לציבור ונושאים בעול הוצאותיו מפני זרים פטורים מחובות אלה , ( היה צורך בהסדרת היחסים בין הפעילים באותו ענף כלכלי עצמו אף...
אל הספר