ד . יחסי החכמים לתרבות היוונית הרומית סדר ד & סח שנקבע ביבנה מצביע על היבט חשוב בתגובת החכמים לתרבות הלא יהודית במאות השנייה עד הרביעית לםה " נ בארץ ישראל הרומית . בהנחה שהיו סוגים שונים ומידות שונות של השפעה - מודעת או בלתי מודעת - של התרבות האחת על האחרת , מתעוררת השאלה : מה היה יחסם של החכמים בתקופה שלאחר חורבן הבית לתרבות הסובבת , הן הפגאנית והן הנוצרית ? במבט ראשון נראות הדעות המובעות בספרות חז"ל ברורות ובלתי מתפשרות . חוץ ממה שנוגע למרכיבים החיצוניים והרדודים של התרבות הרומית , הוזהרו היהודים מפני התקרבות למנהגיה ולאופנותיה . במדרש התנאי לספר ויקרא , ספרא , מופיעה האזהרה הבאה : ' או כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו ' ( על פי ויקרא יח ג - י"ל : ( יכול לא יבנו בניינות ולא יטעו נטיעות כמותם ? תלמוד לומר : ' ובחוקיהם לא תלכו' ( שם . ( לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם . ומה היו עושים ? האיש נושא לאיש והאשה לאשה . האיש נושא אשה ובתה והאשה ניסת לשנים . לכך נאמר ' ובחוקותיהם לא תלכו ' ( ספרא , אחרי מות , פרשה ט ח , מהדורת וייס , פה ע"ב . ( בהמשך הספרא ( פרק...
אל הספר