332-538 ) לפםה " נ , ( גברו הכוחות שפעלו להרחקת העם מהשפעות זרות . ואולם בתקופות של חשיפה גדולה יותר לעולם החיצוני - מבחינה מדינית , חברתית , כלכלית ותרבותית , כמו בתקופה היוונית , הרומית והביזאנטית - הלכו וגדלו הנכונות של רבים - ואף הצורך - להתמודד עם השפעות , רעיונות ודפוסים חדשים . אין מדובר , כמובן , בקבלה עיוורת או בחיקוי מוחלט של כל התופעות הלא יהודיות או של קצתן . אחדות מן התופעות זכו לאוזן קשבת , אחדות אומצו בחלקן , לאחרות הייתה השפעה שולית בלבד , והיו גם תופעות שנדחו על הסף . לעתים קרובות , אולי אף תמיד , התרחשו תהליכים אלה בעת ובעונה אחת , ואפילו בקרב אותם החוגים . ב . דעות מנוגדות בקרב החכמים דרגת הפתיחות הרצויה כלפי העולם הלא יהודי הייתה לא רק מקור למתח בין קבוצות וכתות יהודיות בנות הזמן , אלא אף גורם מפלג בין אנשים בתוך מסגרת חברתית ודתית אחת . אנו שומעים על כך בראש ובראשונה בקרב חוגי פרושים , ולאחר מכן במסגרת ספרות חז " ל . הרי כמה דוגמאות לוויכוח פנימי זה . מסורות אחדות הקשורות בהלל , בשמאי ובתלמידיהם מאלפות בעניין זה . הן מספרות על יחסם של הלל ושמאי לגויים ששאלו אותם כמ...
אל הספר