דברי מבוא אין מחסור בביוגרפיות על הרצל , בעברית כבלועזית , אך המכשול הניצב על דרכו של כל מי שמבקש להוסיף כרך נוסף על הכרכים הרבים שנכתבו על הרצל הוא "הרצל : " האיקונין , האנדרטה , הדמות הנבואית כמעט , שנדמה כי נחצבה מאותו שיש שמיכאל אנג'לו חצב ממנו את פסל משה . הנה הוא ניצב על מרפסת מלון "שלושת המלכים " בבאזל ומבטו פונה אל נהר הריינוס שלמרגלותיו - אך בבול קרן הקיימת , המוכר לישראלים כה רבים , מתנוסס מול מבטו החודר והמהורהר דווקא מגדל דוד שבירושלים . כיצד ניתן להפוך דמות אגדתית , מיתולוגית כמעט , כזו של הרצל - למציאות של בשר ודם ? כיצד ניתן לעשות זאת מבלי ליפול בפח שהיסטוריונים רבים נופלים בו - לכתוב את סיפור חייו מן הסוף אל ההתחלה , דהיינו מתוך ידיעה של סוף הסיפור המעיד על תחילתו ? כיצד ניתן לשחרר את האיש מן המיתוס ולהשיב לו את ממדיו האנושיים ? הרצל היה אדם צעיר , רק בן , 35 בכניסתו לפעילות ציבורית : ללא מנגנון , ללא כוח פוליטי , מבלי שאיש בחר בו , והוא היה עלול להיכשל בקלות רבה ואיש לא היה זוכר את שמו . אך הוא הצליח , תוך פחות מתשע שנים , להפוך את הפוליטיקה היהודית מיסודה , לצקת תוכן ...
אל הספר