היותו נתין רוסיה שהגיוס לצבאה חל עליו - הוא כתב לראשי השלטון בבריטניה ולנבחרי פרלמנט ופעל נמרצות בעניין הזה . יתר הרבנים בבריטניה לא ראו בעין יפה את תעוזתו . הם חששו למעמדם כמנהיגי הציבור ולמעמד הרבנות בעיני השלטונות , שהרי הרב קוק היה , כאמור , נתין זר והם סברו שהשלטונות לא יראו את מעורבותו בעין יפה . ואולם לנוכח מעמדה של בריטניה במלחמת העולם הראשונה ובשל היותה מדינה דמוקרטית בעלת אתוס מוסרי מפותח - הרב לא נרתע . במכתביו תבע עשייה לנוכח "המעמד הגבוה של מדת הצדק , שהאומה הבריטית עומדת עליה [ ... ] שתשים הממשלה הנאורה את לבה לסדר את הדבר באופן המתאים להאידאלים הקדושים של המוסר והדת , שארץ אנגליה דוגלת בם . " לא ייתכן , כתב , להשיב יהודים בעלי נתינות רוסית אל רוסיה , הרומסת ברגל גסה את כל העקרונות הנאורים שבהם דוגלת בריטניה . הרי רוסיה "חומסת את משפטם . " אמנם הם עדיין "לא הוכנו [ ... ] להיות בה אזרחים קבועים [ ... ] ולא נתמזגו עדין כל כך בחיים האזרחיים הבריטיים , " ולכן אין להם עדיין יכולת להתגייס לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה . עם זאת , המהגרים האלה "מכירים יפה את חובתם בתור גרים ישרי ...
אל הספר