פולמוס שנת השמיטה במכתבו של האדר " ת מ , 1902 שבו הפציר ברב קוק לבוא לארץ ישראל , הופיע פרט קטן שנראה אז לא חשוב , אולם היה לאחד מן הנושאים מעוררי המחלוקת שבהם עסק הרב קוק בעת שהותו ביפו . האדר " ת ציין כי בסוף הקיץ יעלה על סדר היום עניין מטריד של "שנת השביעית הבאה עלינו לטובה , " שהרי על רבה של יפו " להשגיח על המושבות " בהיותו הפוסק גם בענייניהן . האדר " ת ציין בדבריו לרב קוק כי אין הוא צופה בעיות גדולות שיתעוררו בעטיה של שנת השמיטה . למה להפחיד עולים חדשים טרם בואם ? השמיטה מחייבת להשבית את עבודת האדמה בכל שנה שביעית למשך שנה . ההשבתה הזאת היא חלק מן המצוות שמחייבת ( או מתברכת בהן ) ארץ ישראל . קיום המצווה הזאת כרוך במחיר כלכלי גבוה , שבשביל יישוב חדש המנסה לטעת שורשים בארץ הוא בבחינת קריסה כלכלית מוחלטת . בתקופת העלייה הראשונה ( 1903-1882 ) עלו ממזרח אירופה כ 60 אלף יהודים בעקבות פרעות "הסופות בנגב " . ( 1884-1881 ) העולים היו מרבדים שונים של האוכלוסייה : מסורתיים וחובבי ציון חילונים . על אף התנאים הקשים בארץ - האקלים החם , המחלות , האיבה כלפיהם הן של השלטון התורכי והן של האוכלוסי...
אל הספר