שהתקיימה בבית המדרש הקטן לא תאמה את החזון הגדול של הרב קוק . בכל יום העביר שיעור בין 10 ל 11 בבוקר : לימוד הגמרא ומפרשיה הבסיסיים ( רש " י ותוספות , ( ולאחר מכן מיפוי עמדתם של חידושי הראשונים . גם לימודי מחשבה יהודית היו בישיבה , והוא העביר שיעורים ב ' שמונה פרקים ' של הרמב " ם ובספר ' הכוזרי ' של ר ' יהודה הלוי ( ריה"ל . ( השילוב בין כל אלה אמור היה לבטא את המתח המתמיד שבין גישות קוטביות . היודע את סוד לימודי ההגות והאגדה , אמר הרב קוק , מכיר את "התוגה [ ה ] נסתרת בלימוד הגמרא . " אמנם יש בלימוד הזה שמחה כלשהי , אבל קשה להתעלם מאותה תוגה המגיעה עם "התעוררות הלב לעבודת רוח , " התעוררות הרצון ל"שאלות הגדולות " שאינן סובלות גבולות ונורמות , והמתח הזה מעיק על הרוח "ומעציב את הנשמה המרגשת . " ואף על פי כן " , קול החיים מפכה בתוך כל ההגבלות והדייקנות הגדולה . " בצינורות הצרים הללו של הגמרא אצור אור גדול הדורש חשיפה , והגילוי "משמח גם כן את הלב ומרנין את הרוח " ' ) שמונה קבצים , ' מחברת א , סעיף קפח . ( ההתעקשות ללמוד אגדה והלכה נובעת מההנחה כי הללו הם כלים שלובים והכול בא ממקור אחד . חיי ב...
אל הספר