יחסה של התנועה הרביזיוניסטית לתנועה הלאומית הערבית

יחסה של התנועה הרביזיוניסטית לתנועה הלאומית הערבית יעקב שביט א שני עקרונות אידיאולוגייים ומדיניים הבדילו בין התנועה הרביזיוניסטית לבין תנועות פוליטיות ומפלגות פוליטיות אחרות בציונות : העיקרון של שלמותה הטריטוריאלית של ארץ ישראל כפי שנקבעה בהסכמי השלום בפאריס , דהיינו , אחדותה של ארץ ישראל המערבית ועבר הירדן , והעיקרון של השאיפה המוצהרת להקמתה של מדינה יהודית ריבונית — ואפילו ריבונית בצורה מסויגת — בגבולות אלה . אין הכוונה לומר שאסכולות אחרות בציונות לא אחזו בזמן זה או אחר בשני עקרונות אלו , אלא לטעון כי הרביזיוניזם היה האסכולה הציונית היחידה ששני עקרונות אלה היו יסודות מוצקים של עמדתה , מהם לא סטתה לצורך טאקטי כלשהו . אומנם הרביזיוניזם לא תבע לממש את עקרון הריבונות לאלתר אלא רק לקבוע אותו כמטרה נשאפת שיש להכריז עליה בפומבי , הכרזה בעלת אופי אידאי , מוראלי ומדיני גם יחד , אולם מאידך לא ביקש לטשטש אף לרגע את העובדה שמטרתה של התנועה הציונית , לפי תפישתו , היא הקמתה של מדינה עצמאית בגבולות ארץ ישראל ההיסטורית . עמדות ברורות ובלתי משתנות אלה הציבו אותו בפני בעיה פשוטה ומורכבת גם יחד בגישתו ...  אל הספר