פרק אחד עשר איש של זמנו עד לפני זמן קצר לא יכלו כותבי קורותיו של הבעש"ט להיעזר במקורות ר . פולניים . לפיכך נשענו בעיקר על ידיעות מפי השמועה ועל חומר מסורתי בעברית , על הפרטים הססגוניים הממלאים מקורות אלה . ולא זו בלבד , אלא שגם חלק מהמקורות הכתובים שבאו מידי הבעש " ט עצמו זכו לתשומת לב מועטת ואף הוזנחו כליל , וכך גם כמה מהעדויות . ייתכן שזלזול זה נבע מאופ ; ם הפרוזאי יחסית של מקורות אלה , תחום היקפם המוגבל ודלילות הפרטים שבהם . יתר על כן , גם אותם מקורות עבריים שהחוקרים נזקקו להם נתפרשו לא אחת בחוסר שיטתיות ואף בשרירותיות ; כך נוצר דיוקן מטושטש ומלא סתירות של הבעש " ט . כל תשומת הלב הוקדשה ל'מסר' או ל'דרך' של האיש , ולא ניתנה כמעט דעת לפרמטרים הפיסיים , החברתיים , הכלכליים והתרבותיים של קיומו . בשל ניצול לא מאוזן ולא שיטתי כזה של המקורות , הנקודות שהיו מוסכמות בדרך כלל על החוקרים נשענו בעיקרו של דבר על המקורות האגדיים ביותר . הסתירות שנותרו הן מהותיות ונוגעות לעצם אופיו ופעילותו של הבעש " ט ' . אף על פי כן , לבד מההסתייגויות האמורות , בשני הדורות האחרונים החלו כמה מן החוקרים המתמחים בח...
אל הספר