פרק ראשון : כפר מולדתי משהגיע אדם לגיל מסוים , מתעורר אצלו החשק להשקיף לאחור על תולדות חייו ולהנחילן לדור הבא . וכאשר הוא עצמו אינו מתעורר לכך , באים צאצאיו וחבריו הצעירים ממנו ומבקשים ללמוד מפיו על מה שעבר עליו בתקופה שהם לא היו שותפים למאורעותיה . ואם בסתם אדם כך , על אחת כמה במי שמלאכתו היתה כל חייו לתאר מאורעות שאירעו בעבר . הוא נתבע כביכול בתוקף מקצועו כהיסטוריון לתרום את חלקו , הפעם לא כגובה עדויות מפי מקורות , כי אם כעד שדבריו עשויים להיות מקור להיסטוריון לעתיד לבוא . ואמנם מי כהיסטוריון יודע להעריך את סיפור חייהם של אישים מתקופות שהוא עסוק בחקירתן , בין אם המדובר במי שנטל חלק ממשי בעיצוב פני התקופה , בין אם במי שלא היה לו אלא חלק צנוע בחיים הציבוריים . ואפילו הצטמצם אופק הסתכלותו של הכותב בגבולות חייו הפרטיים , יש ערך לסיפורו , ובלבד שיעמוד לו כוחו לתאר נכונה את מה שראו עיניו . כל זאת להוציא את מי שעוטף את נסיונותיו וחוויותיו האישיים במעטה אידיאולוגי , או מטשטש אותם , אם לשם צידוק עצמו או כדי ליפות מעשי זולתו . אם כנים דבריו של בעל האוטוביוגראפיה , תשתקף בהם אווירת התקופה . השת...
אל הספר