פרק אחד עשר השומרונים במאה השנייה לסה " נ היתר המילה ואיסורה בימי אנטונינום פיוס במובאה מחיבורו של המשפטן מודוםטינוס בעניין רסקריפטום של הקיסר אנטונינום פיוס ( 161-138 ) נאמר : מותר ליהודים למול רק את בניהם מכוח רסקריפטום של פיוס האלוהי ; מי שיעשה זאת באדם שאינו מאותה הדת , ישא בעונשו של מסרם ' . אנטונינום פיוס התיר אפוא את המילה ליהודים ; אולם ההיתר ניתן אך ורק ליהודים ובתנאי שיימולו את ילדיהם בלבד . אם אכן מדובר בהיתר שניתן בעקבות איסור כללי על המילה , אזי ברור שהאיסור נשאר בתוקפו לגבי קבוצות אחרות כמו השומרונים . מטרתה של המגבלה הנזכרת בהיתר הייתה למנוע גיור , אולם יש חוקרים שסברו שהכוונה הייתה רק לאיסור מילתם של עבדים ששירתו אצל יהודים , ומי שמלו את הבנים של עבדיהם הפרו את החוק . Lex Cornelia de sicariis עדות דומה מאותה תקופה עולה מפאפירוםים ; העדות נוגעת לכוהנים מצרים שקיבלו היתרים מיוחדים לימול . היתרים אלו לא כללו את שאר האוכלוסייה המצרית . מרי םמולווד טענה , שהמשך איסור המילה על לא יהודים נועד למנוע גיורם של לא יהודים . לדעתה , ההיתר שנתן אנטונינום היה חלק מהסכם שהתיר את המילה ...
אל הספר