פרק שביעי השומרונים ויוחנן הורקנוס בתשובתו לאיגרת השומרונים הסכים אנטיוכום אפיפאנם לבטל את הגזירות על אלו מן העדה השומרונית אשר בחרו לחיות בדרך ההלנים . ואולם בהמשך אין השומרונים נזכרים עוד בהקשר לגזירות וגם לא בהקשר למרד החשמונאים , ועל כן לא ברורות תוצאות הסכמתו של אנטיוכוס שלא להחיל את הגזירות על מקצת העדה השומרונית , ולא ברור אם בוטלו הגזירות גם על כלל השומרונים . אם כן , אזי ברור גם מדוע לא השתתפו השומרונים במרד החשמונאים ' . ואולם לפי הנאמר לעיל על התפלגות בחברה השומרונית בין שומרונים 'מתייוונים' לשומרונים ששאפו לשמור על מסורתם ודתם , אין להניח שהגזירות בוטלו כליל . נראה יותר לשער , שהמתייוונים שבקרב השומרונים נפטרו מהגזירות , אך אלו נותרו תקפות כלפי מי שנשארו דבקים בדתם . מנקודת המבט של ההקבלה בין האירועים ביהודה ובחבל שומרון - הר גריזים ושכם - כפי שהוצגה לעיל , היינו מצפים שהשומרונים יצטרפו ללוחמים היהודים בהנהגת יהודה המקבי היות שהיו להם אותן מטרות : ביטול הגזירות וסילוקם של הסלווקים מארץ ישראל . ואף על פי כן אין השומרונים נזכרים במקורות המתארים את המאורעות שהתרחשו בירושלים וב...
אל הספר