לאה די סגני מרידות השומרונים בארץ ישראל הביזנטית בתקופה הרומית , תקופת המרידות הלאומיות של היהודים , לא מוזכרות למעשה מרידות של השומרונים . רק שני אירועים מדווחים במקורות במידת פירוט המאפשרת את הערכת נסיבותיהם , ובשניהם נראה שהשומרונים לא יזמו את האלימות אלא היו קרבנות של פעולות הרתעה בידי השלטון — מבלי שתוצג כל הוכחה ממשית בדבר רצונם לכאורה במרד . בפעם הראשונה היה זה פונטיוס פילטוס , מושל ( praefectus ) יהודה , אשר טבח בשומרונים בשנת 35 לספירה , כאשר הם התכנסו בהר גריזים בהשראתו ובהנהגתו של נביא שקר . מניע הכינוס היה כנראה דתי משיחי ולא פוליטי , וכשנודע דבר הטבח לקיסר טיבריוס , הוא הדיח את פילטוס והשיבו לרומא כדי שייתן את הדין על מעשיו . בזמן המרד הגדול לא שיתפו השומרונים פעולה עם היהודים ולא התקוממו , אך התכנסותם ההמונית בהר גריזים , בשנת , 67 פורשה שוב בידי ראשי הצבא הרומי כהכנה למרד ; מפקד הכוחות של אספסיאנוס , קריאליס , טבח בהם בהמוניהם . על מידת השתתפותם של השומרונים במרד בר כוכבא חלוקות הדעות , אך נראה שרוב השומרונים — ובעיקר תושבי הערים — שמרו על השקט ; וזאת למרות העובדה שאיסור...
אל הספר