דפוסי הפיקוד הפנימי של ה " הגנה " בתוך היחידות העבריות החיילים הארצישראלים היו פזורים בשבעים וחמש יחידות בצבא הבריטי , והחיילות - בשש עשרה יחידות . מהמחקר עולה שהפעילות הבלתי לגאלית של ה"הגנה" בתוך הצבא הייתה מאורגנת ונשלטת ( למשל , היכולת לקיים שביתת רעב בד בבד בכל היחידות העבריות , בתגובה על המשכה של מדיניות "הספר הלבן" ביולי - 1945 מוכיחה זאת . ( מנקודת הראות של מפקדת ה"הגנה" או הפיקוד העליון לא היו היחידות שוות ערך בהתייחסות אליהן . היו יחידות גדולות ובהן אנשי קשר מובהקים ( מי שכונו למשל "המפקדים הפנימיים : " שלמה רבינוביץ שמיר , אליהו כהן בן חור , יחזקאל סחרוב , ( והיו יחידות קטנות ומפוזרות שהתועלת מהן ליישוב הייתה מזערית באותה תקופה והשתנתה לפי הצורך . אנשי הקשר המובהקים היו מי שהתחילו את דרכם ב"הגנה" או בנוטרות בתקופת "המרד הערבי" בשנים , 1939 -1936 והקשר עמם נשמר , או שהיו אנשי ההתיישבות העובדת המוכרים ופעלו מתוכה . מטבעו , כל ארגון מחתרת פועל על בסיס של אמון והיכרות אישית , ואין צורך להגדיר בו במדויק את קווי הפיקוד . כזו הייתה ה"הגנה" מאז פרסום "הספר הלבן" בשנת . 1939 על אף שה...
אל הספר