הערבה - בבקעת הישימון למילה ערבה הנזכרת במקרא יש משמעויות שונות בשפות השמיות , והחוקרים מתחומי הידע השונים חלוקים בעניין משמעותה ואיתוריה . לפני שנדון באתרי הערבה ותפקודיה , מן הראוי לברר את המשמעות האטימולוגית שלה . י' קוטשר' מציין , שלשורש ערב , בלשונות השמיות יש כמה משמעויות : א . השורש ערב מקביל לשורש ע'ךב הערבי erebin האכדי , שפירושו נכנס , בא ( השמש לים . ( שכן ההגיים ע ו ע' הערביים , נזדהו בעברית והיו להגה אחד ע , ומשורש זה באו המילים ערבה וערבי . ב " . רוכב ערבות" כינוי של אלוהים , משמעו רוכב בעבות ( עננים ) הנזכר בישעיה ( יט א . ( ומאחר שבאוגריתית הביטוי המקביל הוא "רכב ערפת , " הרי משמעו הוא רוכב בעבות , שכן ערב ערף הוא עבים . ג . הוראה נוספת של ערב לפי ישעיה ( כד יא , ( שנאמר : "ערבה כל שמחה" היא לערב שמחה , דהיינו שמחה שהפכה לאבל . ד . בחבקוק ( א ח ) ובצפניה ( ג ג ) נזכרים "זאבי ערב , " ובירמיה ( ה ו ) "זאב ערבות , " ולדעתו זו היא מילה דו משמעית , ערבה וערב . ה . ערב , הנזכר בנחמיה ( יג ג , ( ועךב ךב , שמות ( יב לח , ( הוא מלשון נוכרי ע'ריב בערבית .
אל הספר