נופי מדבר בנבואת ישעיה הנביאים ומשוררי המקרא משתמשים בנבואותיהם ובשיריהם במשלים ובסמלים ציוריים , כדי להמחיש את חזיתותיהם . הם מביאים בפני שומעיהם דימויים מוחשיים מהטבע : האש , המים , הרוח והסלע . המוטיבים החשובים בדימוייהם לקוחים מנופי הארץ ומראותיה , מנופי המדבר והישימון . ישעיה בנבואתו ( פרק ל"ב פסוקים א ד , ( מדגיש את תלותו של האדם באלוהים ובמשיחו : החוסה באלוהים ובמלכו , מוגן מפני כל רעה ופגעי טבע , שהם "ברעם וברעש וקול גדול , סופה וסערה ולהב אש אוכלה" ( ישעיה כט ו . ( וזו לשונו של ישעיהו : "הן לצדק ימלוך מלך ולשרים למשפט ישרו . והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם , כפלגי מים בציון , כצל סלע כבד בארץ עיפה . ולא תשעינה עיני רואים ואוזני שומעים תקשבנה . ולבב נמהרים יבין לדעת , ולשון עלגים תמהר לדבר צחות . " ארבעת הדימויים המובאים בפסוק השני מקורם בארבעת איתני הטבע : רוח , מים , שמש ( אש ) וסלע ( אדמה , ( והם שאולים מנופי המדבר . הסלע המגן על האדם מפני הרוח , הגשם ולהט השמש , היה במקרא לסמל הביטחון והמחסה . האלוהים , שהוא צור ישראל ומעוזו , הוא גם "מחסה מזרם צל מחורב , " ובאותו סלע איתן גם ה...
אל הספר