גבול הנגב וההר החלק העולה שעירה בימי המקרא בגבול הדרומי והדרומי מזרחי של ארץ כנען ומטה יהודה בנגב , נזכרו במקרא כמה אתרים , שזיהוים מקובל על ידי החוקרים : לשון ים המלח , ערד וקדש ברנע . בצדם נמנו מקומות , שהמלומדים חלוקים בקביעת מקומם הגיאוגרפי : מעלה עקרבים , סלע , צנה , ההר החלק , שעירה , הר האמורי , חצר אדר , הקרקעה ונחל מצרים . על הגבול הדרומי של ארץ כנען נאמר : "והיה לכם פאת נגב ממדבר צץ על ידי אדום , והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה . ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צינה והיו תוצאותיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה . ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה" ( במדבר לד ג ה . ( בתיאור הגבול הדרומי של שבט יהודה נאמר : "ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח , מן הלשון הפונה נגבה . ויצא אל מנגב למעלה עקרביס ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע , ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה . ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תוצאות הגבול ימה , זה יהיה לכם גבול נגב" ( יהושע טו ב ד . ( על גבול התנחלות בני ישראל נאמר : ... " ומבין ארץ ישראל הירדן , מגבול הים הקדמוני ת & דו , ואת פאת קדימה ....
אל הספר