גי־החרשים - חרושת העץ והמתכת בימי המקרא

גי החרשים - חרושת העץ והמתכת בימי המקרא גיא חרשים נזכר במקרא פעמיים בלבד : פעם בספר דברי הימים א ( ד יד , ( שבו מודגשת מלאכת ידם של בני קנז שוכני אדום , לאמר : "ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים , כי חרשים היו ; " ובשנייה , בנחמיה ( יא לד ) שנאמר : "לוד ראו נו גי החךשים , " בהדגשת ה"א הידיעה של החרשים , וללא הזכרת זהות החרשים או אזור מגוריהם . לפני שנברר את מיקומו של גי החרשים , מן הדין לטפל במשמעות המונח 'חרשים' במקרא , ולאחר מכן לאתר את מקום מכרות הנחושת והברזל של הארץ ואת תפוצת החורשים והעצים ששימשו לבעירה להתכת המתכות . לבסוף נברר לאילו בעלי מלאכה מתכוון נחמיה , מי היו החרשים הנזכרים בפרק זה והיכן היו משכנותיהם . חרש במקרא הוא אומן או בעל מלאכה , העוסק במלאכת האבן , העץ או הברזל . נשאלת השאלה , במה עסקו יושבי שני גיאיות החרשים הנזכרים במקרא — האם במלאכת האבן , העץ או המתכת ? מלאכות האבן והעץ הן עצמאיות , ואפשר לעסוק באומנות האבן ללא שימוש בעץ , ואפשר להיות אומן עץ מבלי להשתמש באבן , אולם אומן מתכת חייב להשתמש בעץ להתכת המתכת , ולפיכך מן הראוי לאתר בראש ובראשונה את מקומות מכרות המת...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ