דרכים ומבצרים בירושלים ובהרי יהודה בתקופה הכנענית היו הרי יהודה מן השוממים ביותר בהרי דרום הארץ , כי נופם היה טרשי ומיוער , אין בהם עמקים כמו בשומרון ובגליל , והם מוגבלים במדברות ממזרחם ומדרומם . לפיכך לא הוקמו בהם יישובים רבים בעת ההיא ; זהו גוש מלוכד המורם לרום של כ 1 , 000 מטרים מעל לפני הים , והוא מבודד מסביבתו ומדרונותיו תלולים לכל העברים , ולכן היה קשה לסלול בהם דרכים . ובכל זאת , החל בימי ההתנחלות הישראלית , בתקופות בית ראשון ושני , והלאה בימי השלטון הרומאי והביזנטי , נסללו בהם נתיבות ומסילות יותר מככל חבל אחר בארץ , ואף מאלה הצפופים ביותר באוכלוסייתם . מה פשר סלילת דרכים ענפה זו בהרי יהודה וירושלים ? בטרם נדון על הדרכים העולות להרי יהודה ולירושלים ועל תפקודיהם , מן הראוי לעסוק במבנה ארץ יהודה , ולבחון מה משמעם של המונחים המקראיים משעול ושביל , נתיב , אורח ודרך ומסילה . ההר כעמוד שדרה ארץ יהודה , שהיא רב גונית במבנה , כוללת ארבע רצועות אורך : מישור החוף השטוח והרחב , השפלה הגבעית והגבנונית , הרי יהודה המזדקרים אל על , מדבר יהודה המבותר בקניוניו והצונח מזרחה , ובקעת הירדן התחתונ...
אל הספר