טו . בן גוריון ו"מלד ישראל" שני מנהיגים נטלו לידם את הגה התנועה הציונית באוגוסט ; 1935 וייצמן ובן גוריון . ד '' ר חיים וייצמן נבחר שוב לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית . דוד בן גוריון נבחר ליושב ראש ההנהלה הציונית והנהלת הסוכנות . היה זה צו ההיסטוריה , כי שנים אלה לטלו את רסן השלטון לידם , אף שאיש מהם לא רצה בכך . בן גוריון השקיע בשנתים האחרונות מאמצים נכבדים בצבירת כוח לתנועתו בפולין ובארצות הברית - מוקדי היהדות העול מית " . לנו לא יספיק הצדק בלבד / ' אמר לחבריה "בדרש גם כוח . " אכן , הוא העלה את כוחה של סיעת הפועלים בקונגרס הציוני התשעה עשר ומספר ציריה הגיע לכחמישים אחוז מכלל צירי הקונגרס . אבל הוא עצמו רצה לעזוב את ההנהלה הציונית ו"להתמכר כחייל מן השורה" להבראת המפלגה . כאשר נתכנסו מאות צירי הקונגרס בלוצרן השלוה והמקסימה , על גדות "אגם ארבע מדינות היער , " עטו עליו חבריו בדברי שידול ושכנוע . הגדיל לעשות טבנקין , שהסתגר עם בן גוריון למשך שש שעות , ובתוכחה נוקבת הביא אותו ל '' התמוטטות , לחוסר אונימ ולבכי היסטרי . " היתה זו הפעם השניה , לפי עדות עצמו , שבכה . בפעם הראשונה בטקס הקמת מפ...
אל הספר