התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית במלחמת־העולם השנייה

התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית במלחמת העולם השנייה יוסף נבו בשנים 1938-1936 הגיעה התנועה הלאומית של ערביי ארץ ישראל לשיא של גיבוש פנימי והפגנת עוצמה צבאית ומדינית . הסיעות השונות בחברה הערבית כוננו הנהגה מוסכמת בראשותו של מופתי ירושלים אל חאג' אמין אלחוסייני ; המרד הערבי הפיל חללים רבים וריתק לארץ עשרות אלפי חיילים ושוטרים בריטיים . גם מדינות ערב השכנות תמכו בתביעות הפוליטיות הפלסטיניות ולחצו על הממשלה הבריטית ללכת לקראתן . בין השנים 1948-1945 נמצאה אותה תנועה בשפל חסר תקדים : הנהגתה היתה מנותקת מן הציבור , יכולת פעולתה נחלשה — ובשעת המבחן היא הציגה כושר עמידה צבאי וחוסן פוליטי מוגבלים ביותר . מאמר זה עוסק בהתרחשויות שבין שתי התקופות הללו , דהיינו בשנים , 1945-1939 במטרה לבחון אם ניתן לאתר בפרק זמן זה — ובעיקר בעת מלחמת העולם השנייה — תהליכים המגשרים בין שתי הנקודות בהיסטוריה הערבית הפלסטינית , בין גאות לשפל . ערביי ארץ ישראל ערב מלחמת העולם השנייה החלטת הממשלה הבריטית , בנובמבר , 1938 לחזור בה מתמיכתה ברעיון חלוקת _ארץ ישראל ולקרוא לוועידת שולחן עגול יהודית-ערבית לדון בעתידה של הארץ ...  אל הספר