פרק י דפוסי השתלבותם של המגזרים השונים בחברה הישראלית ומאבקיהם על החדירה למרכזיה לא ניתן להבין את ההשלכות של תהליכי שינוי דפוסי הזהות הקולקטיבית של החברה הישראלית מבלי לנתח את המאבקים סביב ניסיונותיהם של מגזרים שהיו עד כה משניים או שוליים לחדור למרכזים - הפוליטי , התרבותי והחברתי- של החברה ולהשתתף בעיצובם . כפי שראינו לעיל , עם המגזרים האלה נמנים המגזר האזרחי ; המגזרים של קבוצות עולים שונות : הוותיקות - שחלקם ( במיוחד עולי ארצות המזרח ) נקראו לעתים בעבר עדות , והחדשות - עולי חבר המדינות ואף עולי ארצות המערב ; המגזר הדתי לגווניו השונים ; והמגזר הערבי . המגזר הראשון , הקרוי אזרחי , היה מרכיב קבוע אך משני בהסדר הקונסוציונלי שהתפתח בתקופת ההגמוניה של תנועת העבודה . אין זה מגזר מגובש והומוגני . חבריו הם בעיקר בני שכבות הביניים - חלקם השכבות הבינוניות גבוהות , בעלי רכוש ועסקים , ובעלי מקצוע עצמאיים , קבלנים ויזמים , בעלי עסקים קטנים וטכנאים בינוניים וקטנים , כמו גם שכירים בשירות הציבורי . נכללו בו מגוון רחב של בעלי מקצועות - חנוונים זעירים ועד טכנאים , פועלים ואנשי " הצווארון הכחול , " ולאחר...
אל הספר