פרק ח התפתחות החברה הערבית בתום מלחמת השחרור היו הערבים בישראל מיעוט קטן וקטוע ראש . רוב רובם של המשכילים , של המנהיגים ושל האנשים בעלי העושר והמעמד בחברה הערבית עזבו את המדינה ועברו להתגורר כפליטים בארצות השכנות . בארץ נותרה בעיקר אוכלוסייה כפרית שחיה באזורים שהיו נתונים לממשל צבאי , מבודדת משאר האוכלוסייה , בעלת מסגרות חיים מסורתיות ורמת ייצור כלכלי נמוכה . שיעורי האנאלפביתיות בקרב האוכלוסייה הערבית היו גבוהים , כ 36 % מן הגברים ולמעלה מ 70 % מן הנשים לא ידעו קרוא וכתוב ב 949 ו . יכולתם של הערבים ליטול חלק בכלכלה , בחברה ובפוליטיקה הישראלית הייתה אפוא מוגבלת ביותר . הגבלות התנועה והפיקוח המדיני שהושמו עליהם , רמת השכלתם הנמוכה והמבנים המסורתיים שאפיינו את חייהם , כל אלו היו מצד אחד , מכשול להשתלבות , ומצד שני — גורם להתכנסות פנימה . הממשל הצבאי עצמו , לא רק שהטיל פיקוח מדיני על האוכלוסייה הערבית , אלא היה אחד הגורמים המרכזיים למניעת השתלבותם של הערבים מבחינה כלכלית , שכן , עד ראשית שנות ה 60 הייתה יציאתם של הערבים מאזורי מגוריהם , אפילו לצורכי פרנסה , כרוכה בקשיים רבים . אולם התא...
אל הספר