פרק ב הדתיים והמדינה מרביתם של היהודים הדתיים החיים בישראל שייכים לזרם האורתודוקסי . האורתודוקסיה , כמו זרמים אחרים בדת היהודית בתקופה המודרנית , כמו הרפורמים והקונסרבטיבים , היא פרי מפגש בין התרבות היהודית המסורתית לבין התרבות המודרנית . כבר ציינו שהמפגש של היהדות המסורתית עם תהליכי המודרניזציה בארצות אירופה המרכזית והמזרחית היה מפגש דרמטי והרסני מנקודת המבט של הקהילה היהודית . האורתודוקסיה הקיצונית מבקשת לקיים את העולם שהתהווה לפני חדירתה של המודרניות בטהרתו . וזאת , לאור התפיסה שמודרניות פירושה , השחתה והרס של האמת הניצחית שהתגבשה והתגלמה ביהדות המסורתית . לכן האורתודוקסיה , במיוחד בצורתה הקיצונית , בדמות המחנה החרדי , היא בעצם תופעה חדשה ביחס ליהדות המסורתית . כמעט באותה מידה שחדשניות לגביה תנועות דתיות אחרות , כמו הרפורמה או הקונסרבטיזם . העמדה החדשנית של האורתודוקסיה הקיצונית ניכרת באימרתו של החת"ם סופר : " החדש אסור מן התורה . " פירושה של קביעה זו הוא שמעתה ואילך נתפס החידוש כמשהו רע כשלעצמו . לפי גישה זו , הדרך היחידה למנוע את החידוש מלחדור אל העולם היהודי היא להקים מחסומים שיפ...
אל הספר