פרק ח' רב רבי אבא בר איבו , הנקרא בתלמוד "רב , " נחשב לראש וראשון בין אמוראי בבל . בבבל היו תלמידי חכמים חשובים גם קודם לרב , והיה בה אף מערך נרחב של לימוד תורה , שרב בעצמו ינק וקיבל ממנו . אולם , עד בואו של רב לבבל נחשבה תורתה של בבל בשלוחה לזו של ארץ ישראל ובטפלה אליה . בואו של רב לבבל מציין את תחילת עצמאותה הרוחנית של יהדות בבל , את בניין הישיבות הגדולות שבה ואת ראשית יצירתו של התלמוד הבבלי . ליצירה גדולה זו היו אמנם שותפים רבים במשך הדורות , אך ספק אם היתה נוצרת בכלל , ובוודאי שלא באותו היקף , לולא אישיותו ותורתו של רב . אף שרב היה במקורו בבלי , את רוב תורתו ואת רוב המסורות שבידו קיבל רב בארץ ישראל . כבר בצעירותו נדד בעקבות דודו , רבי חייא הגדול , לארץ ישראל , וכמוהו קיבל תורה מפי רבי יהודה הנשיא . רב היה מקטני התלמידים בבית מדרשו של רבי . אך , בפי שהוא בעצמו מספר , נמנה כבר אז בין צעירי הדיינים בבית דינו של רבי י . הוא אף היה מקורב אליו במיוחד , כאחרים מבני משפחתו , שהיו כבני בית בביתו של הנשיא . רב קיבל תורה גם מחכמים אחרים שפעלו סביב בית מדרשו של רבי : מחבריו של רבי ומגדולי תלמי...
אל הספר