סוף המע רכה באתיופיה לאחר פינוי דברה מרקוס נסוגו האיטלקים בפיקוד מרוונטנו , בדרך היחידה שהייתה פתוחה לפניהם — דרומה , לעבר אדיס אבבה . אולם כאשר חצו את הנילוס ליד סאפרטק , נודע למפקד האיטלקי שלא יוכל להמשיך בדרך זו . הוא נצטווה אפוא להמשיך אל דסייה ; זוהי דרך לא קצרה ( כ 200 ק"מ בקו אווירי ) אשר אינה קלה ביותר , כי חוצים אותה נהרות ויש בה הרים לרוב . אפשר שמרוונטנו היה מגיע למחוז חפצו , בעזרת הפרדות המרובות שהיו ברשותו — אלמלא רדף אחריו גם כאן , בשיטתיות ובהתמדה " , כוח גדעון" 5 שרידי פלוגה סודנית אחת , פלוגה אתיופית קטנה ומרכז המבצעים מס' 3 של ניילור , בסך הכול 140 "סדירים , " וכמה מאות פטריוטים . אולם כוח זה הצליח להטריד ללא הרף את מנוחת האיטלקים . ג'תסון , שפיקד על הכוח הרודף , התמיד בשמירת המגע עם האויב — שירד מן הכביש ונסוג בדרך הגבעות מזרחה , בכיוון אדנצ'יו — ואור ל 22 באפריל אף ערך התקפת לילה מוצלחת . האויב הופתע , ונגרמו לו אבירות רבות כתוצאה מן המהומה במחנהו . כוחותינו , שנמצאו אותה שעה דרומה לנילוס הכחול , עמדו עתה לפקודת הגנרל קנינגהם . ב 23 באפריל הגיעו מדרום כמה פלוגות ...
אל הספר