דמבצ'ה ב 7 במארס העביר וינגייט את כל הכוח שהיה תחת פיקודו — לבד מפלוגות הגדוד האתיופי השני שלקחו חלק בקרב המפורסם — לכפר דרומית מערבית לדמבצ'ה . הגדוד האתיופי לא היה מסוגל להשתתף בפעולה ניידת ; נלקחו מהם הגמלים , ולא ניתן היה להשיג גמלים אחרים . אולם למחרת בבוקר , ב 8 במארס , בעת שיצאנו מן הכפר , כבר היה ברור שהאויב יוצא מעמדותיו בדמבצ'ה ונסוג לדברה מרקוס . קולות נפץ אדירים העידו על שרפת מחסני התחמושת בידי האיטלקים , ועוד באותו בוקר נכנסנו לדמבצ'ה . הנסיגה בוצעה בחיפזון , ומצאנו כאן מזון למכביר — סוכר , תה , אורז וקמח בשקים , וכן בשר משומר , מיני ריבה מצוייגת , וחומרי רפואה לרוב . קופסאות הריבה שחילקנו לסודנים עודדו אותם מאוד . לשמחתנו , האויב לא הצליח להרוס את הגשר הגבוה על הטמצ'ה , כי הפטריוטים האתיופים . הפריעו ביריותיהם לפלוגת החבלה האיטלקית . ב 9 בחודש שרפו האיטלקים בדרכם את עמנואל , נסוגו עד דברה מרקוס והתרכזו בעיקר במוצב גוליט הסמוך . לגנרל נאזי , מפקד גוג'אם ואךמצ'ו , שישב בגונדר , הובהר סוף סוף כי הכוחות הניצבים מולו דלים וחלשים . הוא פיטר את קולונלו נטלה ומינה תחתיו את קול...
אל הספר