פרק י"ב השנאה שבאהבה נדון כאן בבעיה מעניינת , הנוגעת לא רק לכת מדבר יהודה , אלא לכל האנושות כולה ולגישתה כלפי הזולת . כאשר קוראים את דברי יוסף בן מתתיהו , מתקבל הרושם שהאיסיים הם אוהבי הזולת במידה יוצאת מן הכלל . הם מתוארים בדבריו בצורה אידיאלית ; מדובר על הכנסת האורחים ועל האהבה ההדדית בין האיסיים , עד כדי כך שלפני שהיו המגילות ידועות , הייתה הרגשה שלפנינו קבוצה של חסידים מובהקים , של אהבת הבריות מופלאה , כעין חסידי טולסטוי . את טולסטוי לא הזכרתי במקרה , משום שטולסטוי וגישתו נובעים , בעקיפין , מהמגילות . המגילות מאירות באור חדש התפתחות זרמים מסוימים במחשבה האנושית . בכתבי טולסטוי יש השפעה של האיסיים , אמנם לא ישרה , אלא דרך הנצרות — השתקפות של הזרם האיסיי בנצרות . איך אפשר להבין שאותה כת , אשר השנאה כלפי בני חושך הייתה לה מצווה דתית מובהקת , היא זו שהשפיעה על אהבה יתרה כלפי האנשים ? אפשר לומר שלא רק טולסטוי , אלא גם מהאטמה גאנדי , שהושפע ממנו , הם בני בניהם של כת מדבר יהודה . הקושי מתברר כבר בדברי יוסף בן מתתיהו . שהרי יחד עם התיאור האידיאלי של האוהבים המובהקים , האוהבים את העוני , וה...
אל הספר