פרק ד' חיי הבת וארגונה האיסיים נראו בעיני העולם העתיק כתופעה של התגלמות אידיאלים המשותפים הן לחלק מסוים של היהדות , והן לחלק הגדול של העולם העתיק . ראו בהם , לדברי הסופר הרומי פליניוס , חבורה העוזבת את הבלי העולם הזה , מתעלה על העולם החומרי , מגיעה להכרה מיסטית , ומוותרת על המותרות שהיוו נגע בתקופה העתיקה . הם מסתגרים בחברת עצי תמר , מאורגנים בהון משותף ואינם נושאים נשים , מתרח קים מן היסוד הרע של חיי מין . חיים במעץ קדושה מיוחדת , ויחד עם זה הם מאושרים . "עיר שלמה של מאושרים , על יד ים המלח , " כותב הסופר , _nrrrrrrm Dion שהיה מהאסכולה הקינית של אנשים שבזו לתרבות . אפילו יוסף בן מתתיהו ( שבסופו של דבר היה לפרושי ) חי זמן מה בקרבם ולמד מהם . תמונה אידיאלית זאת מזכירה את המשיכה הקיימת בימינו לגבי הקיבוצים , הנחשבים לחברה אידיאלית . האיסיים נהגו לספר על עצמם שבגלל חייהם המיוחדים במינם , חיי צניעות והסתפקות במועט , הם מגיעים לגיל גבוה מאוד . ( אמנם השלדים שנמצאו אינם מאשרים את גילם המופלג של האיסיים ( . הייתה זו תמונה אידיאלית הנובעת מערגה לטהרה . יהודים _ולא יהודים התפעלו מהאיסיים , במי...
אל הספר