סמכויות שיפוט וחקיקה בידי מי היו סמכויות השיפוט והחקיקה ביהודה בתקופה ההלניסטית ? עמדנו לעיל על היעדר סמכויות אלה בידי שמעון , אולם לא ניתן ללמוד מכך בידי מי הן היו וכיצד פעלה מערכת המשפט והחקיקה ביהודה בתקופה זו . סיבת הקושי לתאר מערכת זו נעוצה בהיעדר מידע במקורות בנושא זה . המשנה ומקורות תנאיים בכלל מאוחרים מכדי שיהיה אפשר לראות בהם מקור מספיק לתקופה זו , והמקורות האחרים אין בהם דבר כמעט לעניין זה . הצעות שונות בנוגע למערכת המשפטית הן או בחזקת הנחה , לעתים מבוססת על השלכת המצב ( המשוער גם הוא לעתים ) בתקופות מאוחרות יותר לתקופה ההלניסטית , או השערות בעלמא . גם החיפוש אחר מקבילות מחוץ ליהודה , כגון במצרים התלמית , אינו מספיק כדי להגיע לבירור מצב מערכת המשפט ביהודה בתקופה הנידונה . צ'ריקובר מדבר על כת של חסידים , הקשורה לסופרים , שהיו מפרשי התורה בתקופת גזרות אנטיוכוס , והיו מנהיגי ההתנגדות למדיניות ההתייוונות ביהודה ( גזירות , עמ ' . ( 176-175 גודבלאט סבור שהנהגת האומה הייתה בידי הכוהן הגדול ולא בידי גרוסיה או סנהדרין ( העיקרון המונרכי , פרק ד , בייחוד עמ ' , ( 130 ושליט מדבר על סמכוי...
אל הספר