אדומים ויהודים בתקופה ההלניסטית ובתקופת החשמונאים יחסי אדום-יהודה בתקופה זו מורכבים למדי . כדי לברר את הנושא על בוריו יש להביא בחשבון אירועים ומקורות נוספים . כשני דורות לאחר יהודה המקבי נכבשה אדום ( כלומר אידומיאה כפי שנקרא חבל ארץ זה בתקופה ההלניסטית ) בידי יוחנן הורקנוס הראשון , תושביה גוירו והיא התמזגה בארץ ישראל היהודית . הצלחת גיור האדומים מעוררת שאלה אם היה זה גיור של אוכלוסייה עוינת ליהודים , שבעל כורחה נכפתה עליה היהדות , או שהיו יסודות באוכלוסייה זו שהייתה להם נכונות להצטרף למדינה היהודית החדשה שהקימו החשמונאים . העלאת השאלה הזו קשורה למצב היישובי התרבותי באדום . אדום בתקופה זו היא האזור המכונה אידומיאה בלשון המנהל ההלניסטי ומשתרע בין גבולה הדרומי של יהודה ( קו הרוחב העובר סמוך _לבית צוח לבין מדבר הנגב _> קו הרוחב העובר בבאר שבע בקירוב ) ובו ישבו האדומים שהיגרו אליו בשלהי ימי הבית הראשון . באוכלוסייה זו היו שני רבדים לפחות . האחד רובד מיוון ובו יסודות אדומיים ומהגרים מן החוץ , והאחר רובד אדומי שבטי . הרובד מיוון התרכז בעיקר בשתי הערים שבאדום , מרשה ואדוריים ( אדורה , ( והשתלב...
אל הספר