יונתן ואלכסנדרוס [ 46 ] וכשמוע יונתן והעם - פסוק זה עשוי אולי להתפרש כעדות שמחוץ לנוסח האיגרת לכך שאכן הייתה קיימת איגרת כזאת . אי קבלת הצעותיו של דמטריוס מובלטת דווקא על רקע רוחב הלב שבהן והיותן כה מפתות , ומוסברת בהיעדר אמון במלך שבזמנו פגע פגיעה קשה במורדים . אם נניח שהתעודה אותנטית ושדחייתה נעשתה על רקע זה של אי אמון בדמטריוס , יש להביא בחשבון עוד שני שיקולים : האחד אישי , והוא שהענקת הכהונה הגדולה ליונתן בידי אלכסנדרוס , ללא סייגים וללא התחכמויות , הייתה עדיפה בעיני יונתן מההענקות הנדיבות של דמטריוס , שבכל מקרה נמנעו מלהסדיר את מעמדו האישי של יונתן . השיקול האחר , ואולי החשוב ביותר , היה שיקול מדיני , כלומר שייכותו של אלכסנדרוס למערך המדיני שהיה הנוח ביותר ליהודה בעת ההיא , ושבו היא כבר הייתה משולבת . מערך זה כלל ברקע את רומא , ובמזרח היה פעיל בו תלמי פילומטור מלך מצרים . יהודה הייתה קשורה זה כבר בברית עם רומא וקרוב לוודאי שהיו לה קשרי ידידות כלשהם גם עם בית תלמי ( ראו לעיל , י , ו , ( אשר התחזקו במשך הזמן ( להלן , יא , . ( 7-3
אל הספר