המצוקה אחר מות יהודה ובהנהגת יונתן [ 23 ] אם אין כאן לשון מליצה בלבד , הרי שאפשר ללמוד מן הפסוק על המאבק הפנימי בחברה היהודית , כלומר שתומכי אלקימוס , שכללו אולי מתייוונים מתונים , מסוג שתומכי יאסון בעבר , או אף חוגים נאמנים לתורה , אך מסויגים ממשפחת החשמונאים ומן ה ' אקטיביזם ' שלה , וחוגים פרו סלווקים מבחינה מדינית - כל אלה הרימו ראש אחרי מפלת המורדים ומות יהודה . ראו פס' 25 בהמשך . [ 24 ] רעב גדול - כניעת הארץ , כלומר האזורים הכפריים של יהודה , מוסברת גם ברעב . גם כאן יכולה להיות מידת מה של אפולוגטיקה . נראה שכוחו של הרעב להכניע את הארץ הסתייע בגורמים נוספים . האחד , ירידת המוטיבציה למרוד , והאחר שליטת השלטון הסלווקי ונאמניו במרחב הכפרי של יהודה . ותשלים - הפועל שתורגם כאן כך מיוונית תורגם לעיל ( ז , ( 24 , 9 כ'ערק ' ( בגד , עבר לצד האויב , ( ודומה שגם כאן המובן הוא שלילי והשלמת הארץ עם השלטון היא בעצם ' עריקה ' ונטישת מחנה המורדים . ראו : גולדשטיין , מק " א , על האתר .
אל הספר