החג ומקומו במסורת ישראל בפרק הקודם עסקנו בסוגיית מקומם של המקבים בזיכרון ההיסטורי היהודי ועמדנו על מעמדם הרופף במסורת היהודית הרבנית , החל מרבדיה המוקדמים יחסית , כלומר ספרות התנאים . תהיינה אשר תהיינה הסיבות לכך , אפשר לקבוע שאלמלא נשמרו ספרי מקבים א ו-ב בידי נוצרים , מחוץ למסגרת המסורת והזיכרון ההיסטורי היהודיים , היו ידיעותינו על פרשה היסטורית זו דלות ביותר , ומיעוטן היסטוריות ורובן אגדיות . פרשת מרד המקבים חזרה למסורת היהודית בעיקר עם הופעת ספר יוסיפון , שנתחבר במאה העשירית ושזכה לפופולריות רבה בקרב הציבור היהודי . עד להופעת יוסיפון דומה שהידע על פרשה זו היה קלוש אף בקרב משכילים יהודים , כפי שעולה למשל ממגילת אנטיוכוס . במסורת החגים היהודיים שמחוץ לתורה זכה מרד המקבים למקום נכבד לכאורה , וזכרו נחוג בחג החנוכה , שלצד חג הפורים ( הנסמך על מגילת אסתר שבתנ"ך ) הוא החשוב ביותר מבין הימים הטובים הרשומים במגילת תענית . המקורות הקדומים ביותר על חג החנוכה הם מק"א ומק"ב . מסורת קיומו של החג מתועדת אף בספרות חז " ל , כאמור , החל מן החיבור התנאי הקדום מגילת תענית , שממנה 1 מקומם של המקבים במסו...
אל הספר