התרגום לעברית

התרגום לעברית ניסינו להקפיד , בוודאי לא בהצלחה מלאה , על לשון קרובה ללשון ההיסטוריוגרפיה המקראית ( בעיקר של ספרי נביאים ראשונים . ( הדבר בא לידי ביטוי בהעדפת מילה רווחת במקרא על פני מילה מקראית נדירה או מילה שאינה מקראית ; ואולם במקרה של חשש מפני קושי לקורא או אי הבנה שעלולה להיגרם מכך , העדפנו את הבהירות . במקרים רבים הייתה הבחירה בין שתי מילים מקראיות , או יותר , שבאו בחשבון ( נשארים - נותרים ; שאר העם - יתר העם ; מלאכים - צירים , וכיוצא באלה , ( ואזי הבחירה היא בעצם שרירותית או מטעמים קלי ערך . לבטים או שיקולים הקשורים בשאלות כגון אלה הובאו לעתים בתרגום בהערות בענייני לשון שבתחתית העמודים בפירוש . לצורך רהיטות התרגום לעברית יש מקרים ששינינו מלשון התרגום היווני של מק " א . כך , למשל , לעתים קרובות בא הפועל ביוונית בלשון יחיד , אך נושאו הוא בלשון רבים , ובמקרים אלה נקטנו תרגום בלשון רבים . לעתים גם שמות עצם באים ברבים , אף שמשמעותם היא ביחיד ; למשל , אנו מוצאים לעתים קרובות איגרות ברבים , אך מן ההקשר ברור שמדובר באיגרת אחת , ואזי תרגמנו לפי ההקשר . מספרים , ובראש ובראשונה תאריכים , הש...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי