הניהול הכספי של קהילת ירושלים במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה יעקב ברנאי מבוא בשנת תרט"ו ( 1855 ) שלח הכולל הספרדי בירושלים תזכיר לקהילות הגולה שבו פירטו מנהיגיו את הבעיות הכספיות של הכולל . בין השאר נאמר בו : האמת ניתנה ליכתב כי כל החובות אשר נעשו בכוללות ארצינו עה"ק [ עיר הקודש ] ירושלם ת"ו [ תבנה ותכונן ] לא נהייה אלא רק בסיבה גדולה והכרחית שנתחדש בדור שלפנינו והינו כי עד שנת התקצ '' ב ליצירה ועד בכלל עם שכבר היה חוב על הכולל היה דבר מועט מאיזה הקדשות וכנגד זה ברב השנים ההכנסה וההוצאה שווים ... והיו ראשי העדה מנהלים את הכולל בשופי בלי שום טרדה . הגורם המרכזי , שסיבך לדעתם את קהילת ירושלים הספרדית בחובות כבדים באמצע המאה התשע עשרה , היה בניית בתי הכנסת של הכולל בשנות השלושים . בנתחו את התזכיר כתב ישראל ברטל : 'מן התזכיר והמקורות הכרוכים בענייניו ובמיוחד מביקורתו של לודויג אוגוסט פרנקל עולה איפא תמונת כוללות הספרדים במלוא מורכבותה 1 קהילה על כל מוסדותיה ותפקידיה , שיש בה ייחוד בשל משמעות הישיבה בירושלים — ובאותה עת מוסד פינאנסי , הדומה בעיקרו למנזרים היוונים והארמנים בירושלים . ' דב...
אל הספר