פרק ט' מי תהום " הנהרות " . לוכה אינם תעלוב גואים האמצה עם הגשם המדאה הראשון : ןושארה : האדמה םשגה הצמאה םע םיאוג בולעת םניא הכול תורהנה " . " ) נ" הסל ) 3— 65 הקנס ימורה ףוסוליפה הפילוסוף הרומי סנקה 65 — 3 ) לסה"נ ) ארצנו לובג לא נתברכה לע תנכוש בכמויות לארשי מים . תולודג גדולות םימ . ישראל תויומכב שוכנת הכרבתנ על גבול אל המזרע ביחרמ והישימון םימעפ , בחגורה . הצחמל אקלימית החיחצ צחיחה תימיל למחצה קא הרוגחב . פעמים , ןומישיהו מרחיב המדבר רבדמה את גבולו םימעפו , ואזי , תרוצב פוקדות תונש אותנו ונתוא שנות תודקופ בצורת , יזאו ופעמים , ולובג המדבר תא נכנע וארץ . החרזמו המזרע המורד , הסופגת תבחרתמ גשמי , הכרב ברכה , ימשג מתרחבת תגפוסה דרומה , ערזמה ומזרחה ץראו . המאבק תריחב בין המזרע . ץראה לישימון תודלותב נתןוית אותו ותואתיו ןתנ בתולדות ןומישיל הארץ ערזמה . בחירת ןיב מקומות רבכ יישוב . םיעובק הייתה םימ תורוקמ מוגבלת לקירבת תבריק ל מקורות מים תלבגומ התייה קבועים בושיי . כבר בתקופות — קדומות עלסה ןמ נעשה םימ תקפהל שימוש במיתקנים םינקתימב להפקת שומיש השענ מים מן תומודק הסלע — בארות , םינוחש וח...
אל הספר