פרק ז' המאובנים וערכם

פרק ז' המאובנים וערכם םיה ופלישת תשילפו הים הותירה שם לש רק הרדס סדרהקר של משקעי אפור לבן י חוליות תוילו מאובנות ח שבתוכן קליפות לש תופילק של שבלולים מתים מאוד וצעקות תוקעצו כלואות של פחמת סידן , יתשה בתוך השתי ךותב וערב של תבליט עתלית . ( משה שפריר , "תבליט עתלית ( " בשני הפרקים רצויכ האחרונים םיה לש ותובישח למדנו לדעת המ תעדל מה חשיבותו ונדמל םינורחאה של הים כיוצר םיקרפה הסלעים םתוא בארצנו ידירשב . הים עשיר רפסל בבעלי חיים יוארו םייח ילעבב וראוי לספר רישע בשרידי םיה . ונצראב אותם היצורים םג שחיו ונדמל בים ., ונבאתהו שקעו בקרקעיתו םתומ רחאל לאחר ותיעקרקב מותם והתאבנו ועקש ,. םיב למדנו ויחש גם לדעת שלעתים . ץראה הים חטשמ נסוג םילודג והיבשה םיק כובשת לח תשבוכ חלקים השביהו גדולים גוסנ משטח םיה הארץ םיתעלש . חיים , כידוע םיקרח , יש , םילחוז גם על , פני םיחמצ היבשות — תושביה — צמחים ינפ , לע זוחלים םג , שי חרקים , עודיכ ואחרים , . לא םיעלסה נפסח ןיינבב גם אלה רתוי , אולם ןטק םק חל לח קם םלוא קטן יותר , הלא בבניין םג חספנ הסלעים אל . מאובנים יעלס ימיים . תורידא עשויים תויומכב לבנות סלעים םי...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור