פרק י"ז — רכש ותעש אספקת הנשק שלוש שנים היה היישוב שרוי במצב ז { דריכות ביטחונית . ימי ההפוגה הקצרים שחזרו מדי פעם בפעם לא הפיגו את המתיחות . הצורך בנשק הורגש בכל מקוב . לנשק הליגלי ש : יקן ליחידות הנוטרים היה ערך עצום . היה זה נשק חדיש וטוב , ואספקתו הלכה ורבהה במהלך המאורעות . אילם זו היתה תלויה תמיד בשיקול דעתם של זרים , שהתייחסו לפרקים באי אהדה לצורכי הביטחון של היישוב . ראשי ה ,, הגנה" לא שכחו , כי הנשק הליגלי בא כתוצאה משילוב נסיבות , של ביטחון ושל מדיניות , העלולות לחלוף . משום כך עמלו הרבה לפתח את שני ענפי אספקת הנשק , שיסודם הונח עוד בראשית שנות העשרים , הלא הם ה " רכש" — רכישת נשק ממקורות זרים בארץ ובחוץ לארץ ; וה " תעש" — תעשיית נשק ותחמושת בבתי מלאכה ובבתי חרושת חשאיים . הרכש בפולין בתהילת המאורעות היו קשרי הרכש במצב של משבר . מפלח " החביות" בנובמבר 1935 ופעולות הבולשת הבריטית שבאו לאחריה , צמצמו את הפעולה בבלגיה . המאורעות רוקנו את המחסנים וביחוד הורגש מחסור רב בכדורים . היה הכרח למצוא מקורות חדשים . בסוף ימי מאורעות תרצ"ו נמצאה דרך חדשה ביוזמתו של יהודה אתי ( טננבוים . (...
אל הספר