. 35 מנהג הליקוט ומועדי - מציאות ומקורות הממצא במערות מצביע על שני אופנים עיקריים לליקוט עצמות המאפשרים טיפולוגיה כרונולוגית של ליקוט : ( א ) עצמות במפוזר בתוך כוך או בור , בלי מכל עצמות מיטלטל ; ( ב ) עצמות המונחות בגלוסקמה . איסוף עצמות מכוך ופינוין למקום ליקוט - כוך ליקוט , בור ליקוט , חדר ליקוט או גלוסקמה - נעשו לאחר פרק זמן מזערי קבוע , והיו לחלק מתהליך הקבורה והמשתמע ממנו בעולם האמונה " . נתאכל הבשר , מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן 21 . " "ותני כן ליקוט עצמות - מלקט עצם עצם משיתאכל הבשר . " "אי זה ליקוט עצמות - המלקט עצם עצם משיתאכל הבשר . " "אין מפרקין את העצמות ואין מפסיקים את הגידין - אלא אם כן נתפרקו העצמות מעצמן נתפסקו _הגידין מעצמן 24 . " ועוד מציינת המשנה : "משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש 25 ; " אפשר שיש בכך רמז למועד הליקוט - כעבור שנה מהקבורה , כלומר לאחר עונת חורף אחת לפחות , שלאחריה לבטח אוכל הבשר כליל . להיות קבור בקברות המשפחה ; ( ג ) באמונה שלאחר עיכול הבשר נח אדם מן הדין . " 20 ביריחו נתקבל הרושם כי הקבורה בארונות עץ שהוכנסו לכוכים בשלב הקבורה הראשון לא נועדה...
אל הספר