קברות , בין שאר הלכות ירושלים , בהדגשת דיני טומאה וטהרה . החוקרים נחלקו בשאלת זמנן של התקנות הללו , אם גיבושן וכתיבתן מסוף ימי הבית או מהמאה השנייה לסה"נ . המסקנה המשתמעת אצל ש' קרויס וגוטמן כי לא הקפידו על איסור קבורה בירושלים עד סמוך לחורבן , מבוססת יותר על ניתוח הלכות מאשר על ממצא ארכאולוגי . הממצא הארכאולוגי בעיר העתיקה ובסביבה שנכללה בתחום העיר של תקופת בית שני , מאשש את מימושה של ההלכה האוסרת קבורה בעיר . יתר על כן , נראה כי פונו קברים , גם מימי בית ראשון וגם מימי בית שני , שנתקלו בהם במהלך התרחבות העיר . מהממצא אפשר להסיק מסקנות גם לגבי שלבי התפתחות העיר : בשטח המוקף בחומה הראשונה לא נמצאו קברים . כך גם בשטח המקובל במחקר שהוקף בחומה השנייה . מהשטח הבנוי שנוסף לעיר והוקף בחומה השלישית פונו הקברים הידועים . כך אירע לקברים באזור כנסיית הקבר ובמקומות אחרים . נראה כי מקצת הקברים נהרסו בעת שהוסר הסלע ושונה לבלי הכר . . 4 הדרכים אל העיר ומערך הקברים בימי בית שני הוליכו אל העיר דרכים מכל עבר . ידועות כשבע דרכים ראשיות שבהן באו ויצאו מרחבי הארץ . אפשר לשחזר את תמונת הדרכים של ימי הבית הש...
אל הספר